מיד לאחר קום המדינה הוקמה בסמוך לבאר יעקב מעברת העולים הגדולה – מעברת באר יעקב (אשר נקראה אחר כך בשם "מעברת חוטר") והיא צורפה לבאר יעקב בשנת 1965[9]  . כן צורפו לישוב: כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי, בית החולים שמואל הרופא ובית החולים אסף הרופא אשר הוקמו במחנות בריטיים שפונו ובנוסף סופח לשטחה של המועצה המקומית מושב תלמי מנשה אשר הוקם ב-1953 מזרחה לבאר יעקב. 

מעברת באר יעקב הוקמה בשנת 1949, כמחנה זמני לעולים חדשים. היא הוקמה על שטח של מחנה צבא בריטי שעל חלקו הוקם גם בית החולים שמואל הרופא. במקום הוקמו תחילה רק אוהלים, היא שימשה מחנה מעבר, ורוב תושבי המעברה הועברו לאחר זמן קצר לדיור קבע. בסך הכל במשך השנים עברו בה כ-20,000 איש. 

בשנת 1952 היו במעברה כ-600 משפחות, בעיקר עולים מתוניס וטורקיה, והם ערכו מספר הפגנות בדרישה שיוקמו להם צריפי עץ, עם חיבור לחשמל ומים[10][11]  .

בשנת 1961 עוד גרו במעברה כ-2,000 תושבים והוחלט לשנות את שמה ל"מעברת חוטר",  על פי הפסוק בספר ישעיה "ויצא חוטר מגזע ישי, ונצר משרשיו יפרה"[12] .

בשנת 1962 הוכרז על תוכנית לחיסול המעברה[13]  .  בשנת 1970 במעברה גרו עדיין כ-200 תושבים, 28 משפחות שחלקם עם עשרה ילדים ויותר. 

תושבים אלו סירבו להצעות שונות לדיור חלופי ונשארו במקום[14] .  

בשנת 1977 קיבלה החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה את האחריות לחיסול המעברה, היא הצליחה להגיע להסכם פינוי עם 6 משפחות אך במקום נותרו עוד 34 משפחות[15] .

בשנות ה-80 הייתה "מעברת חוטר"  המעברה האחרונה שנותרה במדינת ישראל, ותושביה סירבו להתפנות למרות שחיי בתנאים קשיים ביותר. החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה שכרה את שירותיו של איש העסקים דוד אפל שיפעל כקבלן פינוי ובתמורה יקבל את הקרקע להקמת שכונת וילות. אפל גם קיבל תקציב ממשרד השיכון לפיצוי התושבים[16] .

בין השנים 1983 ל-1985 הגיע להסכם עם התושבים האחרונים שנותרו במעברה, הרס אותה והחל לבנות שכונה חדשה[17] .

הערות שוליים

1. ^ מעברת חוטר צורפה לבאר יעקב, הבוקר, 17 באוגוסט 1965
2. ^ תושב מעברת באר־יעקב תובעים צריפים, חשמל ומים, קול העם, 29 באפריל 1952
3. ^ הפגנת תושבי מעברת באר יעקב, הארץ, 9 ביוני 1952
     תושבי מעברת באר־יעקב פרצו להם דרך לת"א והפגינו ליד הסוכנות; תבעו החלפת אהלים בצריפונים, קול העם, 9 ביוני 1952
4. ^ באר יעקב המעברה הנשכחת, דבר, 26 באוקטובר 1961
5. ^ במחלקת המושבות – מעברת באר יעקב מתחסלת, דבר, 7 בדצמבר 1962
6.  יאיר שטרן, "לעולים החדשים נותנים הכל – אחרי 20 שנה במעברה מגיע גם לנו משהו", מעריב, 23 בדצמבר 1970
7. ^ אהרון פריאל, האנשים גרים כאילו בכוכב אחר, בעידן אחר, על חשבון אחרים, מעריב, 8 בדצמבר 1978
8. ^ איה אורן, משפחה ממעברת חוטר תובעת 3 מיליון ש"ח מדוד אפל,מעריב, 10 ביוני 1990

^ גדעון מרון, השופט: פרשת אפל מסובכת וקשה מאוד, מעריב, 25 במאי 1989