מעברות קרית אתא

כפר אתא – כללה לפחות שתי מעברות משני צידי הכביש לשפרעם. החלק מצפון לכביש יועד לציבור הדתי. במעברה הוקם בית ספר על שם לוחמי הגיטאות. מר זאב ברג מונה כמנהל בה"ס.

במכלול של מעברות קרית אתא העיר של היום אנחנו מבחינים במספר מעברות אשר תפקדו בזמנים שונים ובמיקומים שונים:

1 –המעברה הגדולה והוותיקה , נקראה מעברת כפר אתא, והוקמה בשנת 1950 עבור העליה הגדולה מעירק , רומניה ועוד. קיבוץ גלויות גדול. המעברה התפרשה מצומת כביש ביאליק/רח' חנקין של היום , ועד לגבעת המשטרה – ביה"ס לשוטרים של אז- משני צדי הכביש לשפרעם. החלק הצפוני לכביש התגוררו בעיקר תושבים דתיים והיתה שם גם משחטה לעופות. בחלק הדרומי לכביש והגדול יותר היה מיועד לאוכלוסיה הכללית והיה שם בית ספר  יסודי על שם "לוחמי הגיטאות אשר מנהלו האגדי היה מר זאב ברג ז"ל- ראה בהמשך תמונות של בית הספר.

המעברה חוסלה בשנת 1958 וצורפה לקריית אתא

2 – מעברת שפרעם – גילעם – התפרשה על גבעה סמוך לישוב הערבי שפרעם – היום יש שם מוסד סגור בשם גיל עם, ראה פירוט תחת הערך " שפרעם או גילעם. המעברה הוקמה מאוחר יותר בשנת 1953 בעיקר לעולים ממצרים, לוב ואחרים.   צורפה לקריית אתא בשנת  1958

3 – מעברת קריית נחום – מעברת קריית נחום הוקמה לקראת סוף שנת 1951 וקלטה עולים בעיקר מפולין, רומניה ועיראק. בתי המעברה היו צריפי עץ שוודיים עם שירותים ובכך נחשבו ללוקסוס לעומת מעברות אחרות בהם שכנו התושבים באוהלים או פחונים. יתרון נוסף של המעברה היה קרבתה למפעלי אתא ודשנים ולמוסכי אגד שהעסיקו רבים מתושבי המקום. לעומת זאת, סבלה המעברה משטפונות בגלל מיקומה והאדמה הבוצית שבה. המעברה צורפה למועצה המקומית קריית בנימין.

 באמצע שנות ה-50 הייתה תחלופה רבה באוכלוסייה. רבים מהעולים הוותיקים עברו לשיכונים בכפר אתא ובשכונות קריית בנימין ועולים חדשים הגיעו, בעיקר מצפון אפריקה. בשנת 1957 התגוררו במעברה כ-2200 נפשות^[10]. באוקטובר 1957 הפגינו תושבי המקום בדרישה להתקנת טלפון במקום והחשת מעברם לשיכון, לאחר שילד נשרף למוות במקום^[23]. בשנת 1960 נותרו במעברה כ-200 משפחות בעיקרן של מקרים סוציאליים.

4 – מעברת  קרית בנימין. נבנתה בשנת 1957 לקליטת עולי מצרים לאחר מבצע קדש. הצריפים היו משופרים נבנתה תשתית ראויה ונסמכה למועצה המקומית קרית בנימין אשר נתנה שירותים מוניציפליים ברמה טובה. בשנת 1965  אוחדה קרית בנימין עם כפר אתא לקריית אתא.

במסגרת האיחוד עם קרית אתא נכללו עוד שכונות:

          קרית שטנד, קרית פרוסטיג, קרית נחום ושכונת התימנים.

קריית נחום  , שנקראת גם "עיר גנים", נוסדה בסביבות שנת 1933 ונקראה על שם נחום סוקולוב.  אבן פינה למגדל מים הונח באוקטובר 1933 והקצו מאה מגרשים לבניית בתים^[21]. לאחר גל הבנייה הראשון נעצרה הבנייה ומאתיים מגרשים בבעלות פרטית נשארו שוממים. בשנת 1946 הקימה הסוכנות דירות לחיילים משוחררים במקום. בסוף שנת 1948 שוכנו במחנה סמוך לשכונה 20 משפחות של עולי בולגריה^[22].

במרץ 1960 ניתקה המועצה את אספקת המים לתושבי המעברה מכיוון שלא שלמו את חובותיהם. לאחר מכן חודשה אספקת המים אך מבריכה שהכילה מים בלתי ראויים לשתייה, שגרם למגפת שלשולים אצל תושבי המקום, שנאלצו להביא מים במכלים מהשכנים בשיכונים הסמוכים^[24].

בשנים 1960–1961 נבנו 90 יחידות דיור בכניסה לקריית נחום ו-130 יחידות דיור בקרית בנימין והכוונה הייתה לסיים את חיסול המעברה עד תחילת 1962

שכונת התימנים

שכונת התימנים הוקמה על יד קריית בנימין הוותיקה. אבן הפינה לשכונה נורתה באפריל 1945. השכונה תוכננה לכלול בשלב ראשון 100 בתים על מגרשים של חצי דונם^[26]. בשנת 2000 שונה שמה של השכונה ל "נווה אברהם" על שם הרב אברהם צדוק שהיה רבה עד לפטירתו בשנת תשנח

בית הספר על שם "לוחמי הגיטאות"

היה בית הספר היסודי של המעברה, בניהולו של מר זאב ברג ז"ל ניצול שואה.

במסדר הבוקר בחג החנוכה בשנת 1953 עבר בית הספר למשכנו החדש בשכונת עמידר א'.

מעבר בית הספר מהמעברה למשכנו החדש נעשה בתהלכה מרשימה ובשירה חזקה של "אנו נושאים לפידים"

התמונות הבאות מנציחות חלק מהוואי בה"ס.