מעברה:

מעברת יוקנעם

ארץ מוצא:

מצרים

שנת עליה:

1950

סיבת עליה:

רדיפות וציונות.

גיל עליה:

21

תאריך הראיון:

זכרונות מהמעברה:

הגענו לארץ ביום 1.1.1950, העלייה לארץ היתה במסגרת תנועת "הבונים" MACABI CENTRAL.

ההורים עלו ארצה כדי להתאחד עם האח ראובן אריה.

שבועיים היינו בכניסה לטירת הכרמל ומשם עברנו להכשרה בעין חרוד כחצי שנה, זו היתה הכשרה לקראת גיוס. עבדנו בחקלאות, במטבח, היינו חדורי ציונות. אני הייתי בן שמונה עשרה וחצי. התגייסתי בנובמבר 1950.ירד שלג כבד הייתי בעין חרוד באוהל.

בצבא הייתי במחזור שלישי של נח"ל, במחנה שמונים (חלק מאנשי ההכשרה הגיעו לאפיקים, חלק גדול הלך להקים את כפר עזה ואני הלכתי לצבא). אחרי הצבא הגעתי למעברה ביוקנעם בזכות דודה מטילדה, וכשהורי באו הייתי כבר מדריך של הנוער העובד.  בזכות הדוד שלי קייזרמן (דובר אידיש) זכיתי בתפקיד הזה. הוא התקשר למנהל המעברה סימקין, עשו לי מבדקים והייתי למדריך הראשון של הנוער העובד ביוקנעם. בזכותי כשהוריי הגיעו הם קיבלו צריף.

במעברה גרנו בצריף עץ ופחון במשך שנתיים וחצי, היינו ארבע נפשות ואח"כ התווספו עוד שניים.  ההורים עבדו בעבודת דחק. אבא גידל תרנגולים, שמר בנחלאות.  לאמא היה קשה.  בתקופת הצנע קטפנו חובזה ואמא בישלה מרקים. קטפנו גם פטריות. בשר חילקו בתלושים.

תשתיות ביחידת המגורים: לא היה חשמל, היו לוקסים למאור ופרימוסים לבישול. היו מקלחות משותפות (חלוקת שעות לגברים ונשים בנפרד.

תשתיות ציבוריות: בית ספר היה במושבה ואחר כך פתחו בי"ס מקצועי. מכרו קרח בדוכן והיו עושים גם משלוחים. נפט מכרה משפחת אסרף. היתה מכולת במעברה ומסעדה וקופת חולים במושבה. תרבות – היו קולנוע ובית תרבות במושבה.

זוכר שכנים מתוניס, הונגריה ורומניה (ערוסי, ג'הסי, סיאני)

שעות פנאי: משחקי שש-בש למבוגרים והצעירים שיחקו גם כן ורקדו ושתו אצל מטיאס, בעל המכולת במושבה.

דמויות זכורות: המנהל סימקין שהיה איש חשוב והיה מסדר את החלוקה הוא קיבל את פנינו.

זוכר את משפחת קאבני ובעל המכולת.

מהמעברה עברנו למגורי קבע ביוקנעם עילית

 

נקודות חשובות לציון:

היינו יצירתיים.

היו חיים קשים אבל היתה שמחת חיים. קבלנו את המצב בהבנה.

היתה הרגשת קבלה של הדברים והתנאים.

 

כיום גר ביוקנעם, נשוי, פנסיונר.

 

ראיין: בני אשר ביום 30.12.2018

ערכה והדפיסה: ניצה חזקיהו

מוזמנים לשתף