בית שאן

שם עברי: 

שם ערבי:

קרדיט:

בית שאן

 מעברת בית שאן פורקה ב1957

בית שאן בראשית ימיה הייתה ללא מעברות.

   4 סוגי בתים הועמדו לרשות העולה:
א. בתי-אבן ערביים    ב. בתי-חמר ערביים   ג. צריפים אדומים   ד. מעברות א', ב' ועין הנציב  א. בתי-אבן ערביים.

א – התושבים היהודים הראשונים בבית שאן התישבו בבתי האבן הנטושים והבאים לאחר מכן הסתפקו בנותר.

ב – בשלב השני של ההתיישבות היהודית העולים הופנו לבתי החמר הערביים, שנותרו ראויים למגורים, בד"כ בתים אלה היו מאחורי הבתים היפים שברחובות הראשיים ובפאתי העיר. בבתים אלה שוכנו העולים שהגיעו בשנת 1950 ראשוני התימנים גרו שם בדרום מזרח העיר ובאיזור במגרש  הכדורגל של היום- שם התגוררו חלק גדול מהעולים מתימן.
ג. צריפים אדומים. ליד השק"ם בשכ' הוילות של היום הוקמו צריפי עץ עם גגות אדומים בהם שוכנו בעיקר חלק מהעולים מתימן, הם זכורים בפי הוותיקים ה"צריפים האדומים" לא ידועו מתי חוסלו צריפים אלה.
ד. המעברות- אוהלים ובדונים – עם התגברות זרם העלייה וכשכל הבתים הראויים למגורים נתפסו היה צורך לבנות מעברה לעולים. יצחק עילם בספרו "בנתיבי מעשה"  סובר ש… מזלה הטוב (של בית שאן) מנע ממנה לפתוח את ראשית האיכלוס במקום בעזרת המעברה על הסבל הכרוך בכך ליושביה  אך בין 1951 ל-1952 לא היה מנוס מהקמת המעברה אם כי במקביל לבית-שאן היתה מעברה ליד קיבוץ עין הנציב משפחות מאירן שוכנו שם עד שנבנו להם בתי קבע בעיר,בין המשפחות התגוררה שם משפחת שמחי יחיא.
תחילה הוקמה מעברת א' באיזור המתנ"ס של היום ומעברת ב' באיזר הבריכה בשכונת אליהו. מעברות אלו חוסלו ב1957 אם כי זוכרת אני מס' אוהלים שנותרו על תילן עד ל-1965 לפחות.
עם התבוססות המדינה והעיר החלו לבנות בתי אבן. תחילה בשכ' א'-

ראה הרחבה במסמך נפרד ובאתר הרישמי של מוזיאון בית שאן

התקציר מבוסס על המחקר של גב' אסתר בן לולו

עדויות

[maabara_testimony]

מאמרים

[maabara_posts]