ירושלים – מעברה לאקדמאים

שם עברי: 

שם ערבי:

קרדיט:

בראשית שנות החמישים (השנה המדויקת אינה ידועה, ככל הנראה שלהי 1951 או ראשית 1952) הוכשרה בדרום ירושלים, מזרחית למחנה הצבאי הבריטי-לשעבר 'אלנבי' ובצמוד לשכונת צפון תלפיות, מעברה קטנה לאקדמאים, שעל הקמתה המליצו האוניברסיטה העברית והמועצה המדעית. לא הייתה זו המעברה היחידה מסוגה בארץ: מקבצי דיור ארעי נוספים עבור עולים אקדמאים הוקמו בין השאר בנהריה, נצרת, מעברת פרדס רובין (גבעת שמואל), עכו, קריית חיים ועוד.  במעברה הירושלמית נמנו כ-32 דירות ב-17 צריפי אסבסט והיא זכתה לשם "מעון האקדמאים". את שמה ואת איתורה, בנפרד ממעברת תלפיות, ניתן להסביר בצפיפות ששררה במעברה ה"ותיקה", וכן בניסיון אפשרי לשוות למעברה החדשה דימוי שאינו קשור במצוקה הכלכלית והחברתית שאפיינה את מעברת תלפיות – צעד מתבקש בניסיון למשוך אליה בעלי-מקצוע שירושלים נזקקה לכישוריהם. במעברה זו זכו הדיירים ליחס ממסדי נבדל ומועדף. כך למשל, כאשר בחורף 1959 התלוננו כמה מן הדיירים על הקור העז השורר בצריפיהם, מיהרה דבורה אלינר, ראש מחלקת הקליטה באזור ירושלים, להרגיעם: "באזבסטונים אשר הוקמו לעולים בכללם לא ניתן כל ציוד פרט לראשון – מיטות, מזרונים, שמיכות וכלי-בית מועטים… בצפון תלפיות רוהטו האזבסטונים במיוחד עבור אקדמאים ואף עומדים לחלק תנורים לחימום" (אלינר לאולסבנגר, 6.12.1959, פריט S84/436-1 בארכיון הציוני המרכזי). המעברה התקיימה עד שנת 1965 לפחות, וגם ממנה יצאו העולים ברגע שיכלו; במקומם הוכנסו – או נכנסו על-דעת עצמם – עולים עניים ממדינות האסלאם שלא מיהרו להתפנות ממנה.
* העמותה מודה לד"ר אלדד ברין שסיפק מידע זה אודות מעברה זו.

נערך לאחרונה על ידי  נדב לנקין 

עדויות

[maabara_testimony]

מאמרים

[maabara_posts]