ירושלים – מעברת האסבסטונים

שם עברי: 

שם ערבי:

קרדיט:

בקרב החוקרים יש חילוקי דעות לגבי שאלת היותה של מעברת האסבסטונים בגדר 'מעברה'.
מעברת האסבסטונים כללה שלושה ריכוזים נפרדים של אסבסטונים, על השטח של שתי הראשונות מהן עומדים היום חלק מבתיהן של קריית היובל, קריית מנחם ועיר גנים. 

  • מעברת אסבסטונים א' קרית היובל (בוואדי בין קרית היובל לעיר גנים)
  • מעברת אסבסטונים ב' קרית היובל (בוואדי בין קרית היובל ועין כרם)
  • מעברת האסבסטונים לאקדמאים (צפון תלפיות)

אין ספק שמעברות האסבסטונים היו המעברות "המשוכללות" ביותר, אך קראו להן מעברות כי שמשו את העולים כשלב "מעבר" עד שנבנו עבורם שיכונים אליהם עברו כמגורי קבע.

האסבסטונים הם חלק בלתי נפרד מהאבולוציה של המעברות:

  • רכוש נטוש
  • מחנות צבא בריטיים
  • אוהלים
  • בדונים
  • צריפים
  • אסבסטונים
  • שיכון מפוני מעברה

תצלום אויר של ואדי האסבסטונים

מעברת האסבסטונים  ב' – קרית יובל (בירידה מקרית היובל לעין כרם)

 

מעברת אסבסטונים א' ולידם בתים. צילום מכיוון עיר גנים לכיוון קרית היובל. הבתים הקרובים הם דו משפחתיים עשויים מאבן השייכים לעיר גנים א' . בוואדי מעברת אסבסטונים א' של קרית היובל. ממול שיכונים דו קומתיים ל-4 משפחות, השייכים לקרית היובל.

   
נערך ע״י נדב לנקין 
עד שנות ה-80 לאחר שרוב המעברות פורקו, עדין נשארו משפחות בודדות בכל חלקי הארץ שלא רצו להתפנות, כולל בשתי מעברות האסבסטונים בקרית היובל.

פינוי מעברת קרית יובל

הישיבה המאה-ושבע של הכנסת העשירית
יום רביעי, ט"ז בתמוז התשמ"ב (7 ביולי 1982(
ירושלים, הכנסת, שעה 11:02

חבר הכנסת ע' ברעם שאל את שר הבינוי והשיכון ביום י"ז באייר התשמ"ב (10 במאי 1982):

ביום ו', 30 באפריל 1982 ,פורסמה כתבת תחקיר בעיתון הירושלמי "כל העיר", ובה תוארה פעילות משרדך לפינוי מעברת האזבסטונים בקריית-יובל בירושלים.

פינוי המעברה היה באחריותה של חברת "פרזות" העירונית, הפועלת על-פי קריטריונים שמשרדך קובע אותם. אך באפריל 1981 פעלו פקידי משרדך לפינוי המעברה באופן ישיר בשטח תוך עקיפת "פרזות", תוך התעלמות מהקריטריונים הקיימים והענקת סכומי כסף גדולים ומענקי פיצוי, שלא ניתנו לאוכלוסייה שכבר התפנתה. התברר כי ההתעקשות השתלמה למשפחות שסירבו לקבל את תנאי "פרזות" – קרי, משרד הבינוי והשיכון. 

לפי המסופר בכתבה הסיע פקיד בכיר של משרדך ביום הבחירות מצביעים מבין המפונים אל הקלפי, כדי שיצביעו עבור רשימות הליכוד.
נערך ע״י נדב לנקין 
אודה לך אם תשיב לי:
1. האם הידיעות שהועלו בכתבה נכונות? 
2. מדוע התערב משרדך באופן ישיר בפינוי השכונה?
3. האם לא היתה משמעות לתאריך הפינוי אפריל 1981?
4. האם נכון שפקיד בכיר במשרדך הסיע בוחרים לקלפי על-מנת שיצביעו עבור הליכוד? 
5. האם לא צפה משרדך בעיות שעלו כתוצאה מהפיצויים המוגדלים לחלק מהמשפחות, שהרי עתה חלק מהמשפחות שכבר פונו דורשות פיצויים דומים? 
6. האם בדעתך לפצות אותן?
7. מדוע לא שונו הקריטריונים והועברו לידיעת "פרזות" ולטיפולה? 

סגן שר הבינוי והשיכון מ' קצב: במאמץ מרוכז לפינוי ולחיסול שרידי המעברות נקט משרד הבינוי והשיכון בשנתיים האחרונות גישה חדשנית להשגת מטרה זו. למפוני המעברות מוצעים כיום שלושה מסלולים:
1 .קבלת דירה בשכירות מסובסדת בשיכון הציבורי, כנהוג עד כה;
2. קבלת דירה בשכירות מסובסדת, כאשר המפונה בוחר לו דירה במגבלות תקציב ותקן והמשרד מבצע את הרכישה;
3. קבלת מענק והלוואה, חלקה צמוד למדד, לצורך רכישת דירה.  

שני המסלולים האחרונים יוצרים פיזור אוכלוסיית העוני ומונעים ריכוזה בבלוקים של השיכונים הציבוריים. 
השיטה של סיוע כספי לרכישה יצרה "מהפכה מנטלית" במעברות. למהפכה זו שלושה אספקטים: האחד, חופש הבחירה של הפרט במקום מגוריו במגבלת תקציב. לא עוד המיקוח והוויכוח עם הפקיד הממונה על מיקום הדירה, שטחה, קומתה וכו', שלהם הורגלו במשך שנים. לא הפקיד קובע היכן תגור המשפחה אלא האזרח, באמצעים שמעמידה לרשותו המדינה. אפסקט שני הוא מושג הבעלות והרכוש שחדר לקבוצות אוכלוסייה זו. הדור השני, ואולי גם השלישי, למצוקה במדינת ישראל גדל לרוב בדירות שכורות בשיכון הציבורי. הבעלות על דירה מקנה תשתית כלכלית לדורות הבאים והשקעת המדינה בבעלות זו, הנרכשת בעיקר בהלוואה, אינה גדולה מזו שבהקצאת דירה בשכירות שבה מתגוררים יותר מדור אחד. 

הבעלות על דירה מקנה הרגשת שייכות, יוצרת ערך של שמירה על הרכוש וטיפוחו לעומת ההזנחה והאדישות לרכוש המאפיינות את השיכונים שבבעלות הממשלה ושלוחותיה. 

האספקט הנוסף ב"מהפכה המנטלית" הוא קבלת הלוואה והחזר חוב צמוד על-ידי אנשים שעשרות שנים רק תבעו. 

הסיוע לרכישת דירה ניתן על-פי קריטריונים אחידים – לוח מענקים והלוואות לפי מספר הנפשות במשפחה – ומונע התמרמרות ותחושת קיפוח ואפליה שליוו את הקצאת הדירות בשכירות, בהיות כל דירה שונה מרעותה. 

  1. חלק מהידיעות נכונות, חלקן לא נכונות וחלק מהטענות שהובאו אינן מסתמכות על עובדות. 
  2. בתקופה שקדמה להפעלת השיטה החדשה שקבע המשרד חל קיפאון בטיפול חברת "פרזות" במעברה. הניסיון שנצבר במעברות אחרות במשך השנה שקדמה להפעלת הקריטריונים החדשים הביא את המשרד למסקנה, שעדיפה הפעלה ישירה בתהליך ההחדרה של גישה חדשה בנושא חשוב זה. 
  3. לא היתה כל משמעות לתאריך תחילת מבצע הפינוי במעברה. הגישה החדשנית של משרדנו לפינוי המעברות, קרי מתן מענק והלוואה לצורך רכישת דירה, לא הופעלה מלכתחילה על כל ריכוזי הצריפים והאסבסטונים. כוונת המשרד היתה לא רק לפתוח מסלול חדש לפינוי, אלא להיכנס בתנופה מחודשת לכל מעברה שהוחלט להחיל עליה את ההסדר החדש. הדבר חייב קביעת נהלים חדשים ומינוי גוף חדש שיטפל בפינוי המעברה ויהיה משוחרר הן מדפוסי פעולה קודמים, שהתאבנו במשך השנים, והן ממשקעים של מרירות ותסכול שהצטברו אצל המפונים במשך השנים. 

מורכבות הטיפול באוכלוסיית המצוקה, על-פי ההסדרים החדשים, חייבה את משרד הבינוי והשיכון להעניק טיפול מיוחד לכל מעברה ומעברה, תוך הוספה הדרגתית של מעברות והפקה מתמדת של לקחים.

בגל הראשון – בתחילת שנת 1980 – שולבו ארבע מעברות במסלולי הסיוע החדשים – ג'סי כהן ומפדה בחולון, רמת-אליהו בראשון-לציון ומעברת בת-ים, בגל השני – באוקטובר 1980 – שולבו שתי מעברות נוספות – קריית-נורדאו בנתניה וקריית-חיים בחיפה. במעברת קריית-נורדאו נותרו 3 מתוך 77 משקי-בית שהיו בתחילת מבצע הפינוי, ב-1 באוקטובר 1980 .בחמש המעברות האחרות הגיע שיעור הפינוי לכ-80% כשיתרת תושבי המעברות מהווים את הגרעין הקשה של המעברה – סרבנים המצפים לפיצויי פינויים מופרזים, או כאלה שאין תוקף חוקי לשיבתם במעברה. ב-15 במרס 1981 הוחלט להחיל את ההסדרים החדשים גם על מעברת האסבסטונים בקריית-יובל, ירושלים. 

במעברה זו פונו עד עתה 80 מתוך 115 משקי-בית. כדי להפריך כל קשר ליום הבחירות נציין, כי הסדר זה נמשך גם כיום. ב-15 באוגוסט 1981 הוחל בפינוי מעברת קריית-שרת ברעננה על-פי אותו הסדר. מאז ועד היום פונו כ-65% מתושבי מעברה זו.

4.התשובה שלילית

5.ו-6 .תנאי הסיוע לזכאי משרד הבינוי והשיכון נקבעים בהתאם לתנאים של המשק והחברה בישראל. טבעי הדבר שהתנאים הללו משתנים, ובמקביל צריכים להשתנות גם תנאי הסיוע. הקפאת התנאים לאורך זמןמשמעותה מניעת התקדמות והתפתחות בנושאי פרט וחברה בתחום הדיור. 

פתרונות הדיור שניתנו בעבר לא נכפו על איש, והמשרד ממשיך וימשיך לטפל במי שסובל ממצוקת דיור. עם זאת, אין למדינה אפשרות להחיל רטרואקטיבית שינויים בתחום הסיוע בדיור. 

7.כאמור, הקריטריונים לפינוי המעברה שונו. הסיבות לפעילות הישירה של משרדנו ניתנו בתשובה על שאלה מס' 2. 

אני מקווה שהתשובה מניחה את דעתו של השואל. 
נערך ע״י נדב לנקין 
היו"ר מ' שחל:
אני מבקש שחבר הכנסת נחמיאס ייתן לנו אחר כך תשובה אם נחה דעתו של חבר הכנסת עוזי ברעם מהתשובה המפורטת שנתקבלה.

אהרן נחמיאס (המערך):
כן.

 

עדויות

[maabara_testimony]

מאמרים

[maabara_posts]