ירושלים – מקור חיים

שם עברי: 

שם ערבי:

קרדיט:

ירושלים – מקור חיים

עודכן לאחרונה ע״י נדב לנקין 

ירושלים – מקור חיים

 

תצלום אוויר 1917 ,הטייסת הגרמנית

המעברה הוקמה בירושלים ביולי 1951, בסמוך לשכונת מקור חיים בדרום ירושלים ובצמוד למעברת תלפיות, הגדולה ממנה. הסוכנות ביקשה להקים את המעברה השניה של ירושלים במקום אחר, על-מנת למנוע היווצרות ריכוז אחד ענק של מצוקה ועוני בדרום העיר, אך שלל הגורמים שאמונים היו על קביעת מיקומה של מעברה זו לא הגיעו לכלל הסכמה על אתר כלשהו. פיתרון הביניים של הוספת אוהלים ובדונים בדופן המערבית של מעברת תלפיות הפך לפיתרון קבע, וכך נולדה מעברת מקור חיים. המעברה איכלסה בשיאה כמעט 5,000 איש ואישה ונודעה לשמצה בתנאי החיים הקשים בה, גם ביחס למעברת תלפיות. משום התנאים הקשים ששררו בה הייתה זו המעברה הראשונה בירושלים שהוחל בפירוקה, שהושלם עד מחצית 1956.

 

פחונים במעברת מקור חיים, ירושלים 1951
מעברת מקור חיים, ירושלים 1951
הקמת מעברת מקור חיים, ירושלים 1951
הכנת צריפונים במעברת מקור חיים, ירושלים, 1951
שכונת מקור חיים מסומנת בכחול, כרטוגרפיה 1953
הקמה מחדש של אוהל שנפל ברוח, מעברת מקור חיים ירושלים, 21/12/1951.
קרדיט: הארכיון הציוני PHSC\1206326

נערך ע״י נדב לנקין 

גוש צריפים במעברת מקור חיים, ירושלים, 21/12/1951
הארכיון הציוני המרכזי – PHSC\120631

 

תולדות השכונה

 

שנות ה-40 עד סוף שנות ה-60 בראשית שנות ה- 40 החלה השכונה להידרדר במהירות. התדמית השלילית וכן המיקום החשוף של השכונה המוקפת שכונות עוינות- בדרום,

מקור חיים, 1950 ,הארכיון הציוני, אתר הארוורד

בית צפאפא, במזרח המחנה הבריטי אל עלמין שהפריד בין תלפיות למקור חיים, במערב שכונות קטמון שממנה היה ניתן לצפות ולירות לעבר מקור חיים ובצפון שכונת בקעה והמושבה היוונית.

התקפות, ביזות ועוינות היו מנת חלקה של השכונה שעברה מצור ממושך במהלך מלחמת העצמאות במשך 6 חודשים החל מדצמבר 1947 ועד ה-1 במאי 1948 -יום שחרור השכונה מהמצור. שכונת מקור חיים מנעה את התקדמות הערבים לעבר מרכז העיר והצליחה להדוף כ- 14 התקפות מהגבעות הסובבות אותה. התושבים המבוגרים עזבו את השכונה ורק הצעירים יחד עם אנשי ארגון ההגנה בראשות המפקד בן המקום, חיים הלברייך דניאלי, נותרו על מנת להדוף את ההתקפות. 13 לוחמים נהרגו על הגנת מקור חיים.

 

מקור חיים הפכה לסמל לעקשנות של המגן העברי ושחרורה בא עם כיבושן של השכונות הערביות שהקיפו אותה- בקעה, בית צפאפא, קטמון והמושבה היוונית. לאחר מלחמת השחרור הושיבה המדינה במקור חיים את פליטי השואה של יהדות יגוסלביה והונגריה כאשר כל עדה התיישבה בחלק אחר של השכונה. במקביל, בזמן העלייה ממרוקו שוכנו אלפי עולים ממרוקו בקצה השכונה בחלקה המזרחי במעברת תלפיות בצריפי פח עלובים ששימשו את הצבא הבריטי בתקופת מלחה"ע 2 – מחנה אל עלמיין.

לאחר קום המדינה

עד מלחמת ששת הימים נשארה מקור חיים שכונת ספר- מרוחקת ממרכז העיר. לאחר המלחמה, החל להבנות במקום אזור תעשייה, בתי חרושת ואזורי קניות. עד שנות ה-80 נהרסו הרבה מבתיה הראשונים של השכונה ובמקומם נבנו בתים גבוהים, מבני תעשייה ומסחר.

 

מקור חיים ב- 1950 מקור: הארכיון הציוני

 

בית טיח מקורי, מקור חיים 6

 

סיפורה של שכונת מקור חיים בירושלים שהוקמה בשנת 1924, כפי שסופרה ע"י ההיסטוריון דורון הרצוג ז"ל, ויליד השכונה דודיק כתר. סרטה של נעמי אלטרץ משנת 2007

עדויות

[maabara_testimony]

מאמרים

[maabara_posts]