פרדסיה – שבות עם – בית ליד

שם עברי:

שם ערבי:

קרדיט:

פרדסיה

פרדסיה – שבות עם – בית ליד

התיאור להלן מתבסס על סיור בשטח המעברות, בהנחיתו של מר יואל שאול, לשעבר מנהל מחלקת החינוך בעיריית כפר יונה. יואל , היה גם תושב המעברה בילדותו.

בנוסף, נעזרנו והשלמנו את המידע מאתרי האינטרנט הבאים:מפת גוגל ישראל, ויקיפדיה, נוסטלגיה און ליין.

https://www.wikiwand.com/he/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%94

מבוא– לפני קום המדינה ובסמוך להקמתה,הנוהל המקובל לקליטת העולים היה לשכנם "במחנות עולים" באופן זמני, עד שימצא להם פתרון קבע.מחנות אלו הוקמו בדרך כלל בבסיסים הנטושים של הצבא הבריטי. שם הסוכנות היהודית דאגה לפרנסתם. עם התגברות גלי העולים לא ניתן היה יותר להמשיך בדרך זו.

לוי אשכול, בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות העלה את הרעיון של ה – "מעברה".

המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית. המעברה הפכה להיות אמצעי הקליטה של העולים בשנות החמישים עד לשיכונם הקבוע.הוקמו עשרות רבות של מעברות באזורים השונים כדי לפזר את העולים וכן כדי ליישב את הארץ.

מבני המעברות היו שונים וזאת בתלות באמצעים שהיו זמינים בזמן ההקמה כגון: מעברות אוהלים, פחונים צריפים ועוד. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים בכוונה לאפשר להם סיוע .

תיאור מיקום מעברת פרדסיה-שבות עם – בית ליד–המעברה שכנה בסמוך לצומת בית ליד של היום. במרחב של כ 2 ק"מ רבועים היה אז "מחנה עולים" מהגדולים בארץ.מחנה העולים הוקם על שטח של מחנה צבא בריטי שאת שרידיו רואים עוד היום בשטח.

"מחנות העולים" – היו באחריות הממסד מבחינה אירגונית, שסיפק לעולים את המזון והצרכים הבסיסיים.

בשלב מסויים ביוזמת לוי אשכול הוחלט לעבור לשיטה של אירגון עצמאי של העולים, באופן חופשי ובכוחות עצמם, במסגרת של המעברות. היתרון של העברת האחריות לאנשים היתה בהורדת הלחץ מהממסד ואפשרות לבעלי היוזמה והאמצעים למצא את הסידור המתאים להם.

מה שהיה "מחנה עולים", במבני הצבא הבריטי הנטוש, הפך לשימושי המנהלה,תחנת משטרה, בית חולים לילדים, מרפאה וכדומה. בנוסף הוקמו 6 מעברות בשטח הנ"ל,שסומנו א'–ו' ,חלקן היו באוהלים וחלקן בצריפים .

השם הרשמי של המעברה היה "שבות עם" אך גם על פי שם הישוב הקרוב- בית ליד או פרדסיה.

תיאור המעברה – "שבות עם"שנקראה גם על שמות הישובים שמסביבה (פרדסיה ובית ליד).

עדותיוסי גרג'י , 1950. אנחנו חלקנו עם משפחת נומדר אוהל אחד במעברת בית ליד. היה צפוף מאוד אבל כילד קטן לי היה כיף.

הקטע הבא מבוסס על וויקפדיהhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D

מעברת שבות עם או מעברת בית ליד– הוקמה כמחנה עולים צפונית לפרדסיה בסמוך לצומת בית ליד. בשנת 1951 הפך המחנה למעברה שהתקיימה עד 1967.
בסוף שנת 1950 עזבו את מחנה העוליםכ-4,000 משפחות להתיישבות. בסוף אוקטובר 1950 דווח על כוונה לסגור את מחנות העולים ולהפוך את בית ליד לעיר אהלים, צריפונים, צריפים ובתים של מעל 15,000 נפש, אך לא היה ברור האם הכוונה לקיים במקום יישוב קבע או רק יישוב זמני[8]. בשלב ראשון, בתחילת נובמבר 1950, הוסבו מחנות א' וה', בהם היו כ-1,000 משפחות, למחנות עבודה ובהמשך תוכנן להפוך את שאר המחנות, בהם היו עוד כ-2,500 משפחות ,שבהן כ-10,000 נפש . מספר העולים שעברו במחנה העולים בית ליד אינו ברור ומקורות שונים נותנים מספרים שונים.

בגלל הכוונה לפנות את המעברה, לא ניתן לה מעמד מוניציפלי, והתושבים נותרו במקום ללא רשות מקומית שתטפל בהם. בתחילת שנת 1957 עוד התגוררו בה כ-6,000 תושבים, אשר לטענתם נותרו במקום ללא אפשרות לעבור למקום אחר. בפברואר 1957 יצאה משלחת מחאה מהמעברה לירושלים, בראשות חבר הכנסת פריג'א זוארץ, למחות על האבטלה במקום.[22] במאי 1959 עדיין התגוררו במעברה כ-1,000 משפחות[15] אך עד נובמבר 1960 נותרו במקום רק כ-450 משפחות שמתוכן 150 משפחות יועדו לעבור לנתניה תוך זמן קצר[23]. בפברואר 1966 עדיין נחשבה שבות עם יישוב חסר מעמד מוניציפליובפברואר 1967 הוחלט שוב על חיסול המעברה, בה התגוררו באותה עת 70 משפחות המונות כ-400 נפש[16]. בשנת 1982 צורף חלק משטח מעברת שבות עם לפרדסיה ושכונת הפרחים שלה נבנתה בשטח זה.

תושבים אחרים של המעברה קנו בתים קטנים בכפר יונה שנבנו על ידי "עמידר" עבור ניצולי השואה. לאחר שאלו קיבלו פיצויים ועברו למקומות אחרים.

להלן כמה תמונות אופייניות ממעברת שבות עם / בית ליד/ פרדסיה– שמות שונים לאותה מעברה.