ראש העין – היישוב התפתח על בסיס המעברה של עולים מתימן שעלו לישראל במבצע האווירי "על כנפי נשרים". בשנים 1949–1950 התיישבו עולים מתימן בקרבת המחנה הבריטי בראש העין, סביבו הוקמו 1,500 אוהלים. נראה שבמעברה שהו כ – 35,000 עולים. הקשיים ששררו במדינה חלו גם על שירותי הבריאות, החינוך והרווחה במחנות העולים. תקופה זו הותירה פצעים פתוחים בחברה הישראלית עקב מחלות ומוות של ילדים, פרשה שמכונה "ילדי תימן.

ראש העין – עדות חבצלת  גור – תקציר מתוך זרקור למידע.

עדות חבצלת גור  – מעברת ראש העין

חבצלת גור‏ שיתפה את הפוסט הראשון שלה.

כבר הרבה זמן זה היה בגדר שצריך לעשות…
אבא שלי עוד כחודשיים חוגג 80, גיל גבורות המכובד. כבר שנים שאנחנו מדברים על שצריך לתעד את כל סיפור העלייה והמעברות, כחלק מהסטוריה שלנו כמדינה וכפיסת מהסטוריה הפרטית משפחתית.
אני ממש לא מאלה שמעלה פוסטים אבל זה מקרה שהביא אותי להתעלות על עצמי .

.
ואם כבר התחלתי לכתוב אז קצת על אבא…
אבי, חיים חנינה, עלה מסדה שבתימן עם משפחתו בספטמבר 1949 למעברת ראש העין א' באוהלים. לאחר כעשרה חודשים עברו למעברת גדרה שם חיו תקופה ארוכה יחסית בפחונים שהיו גרועים בהרבה מהאוהלים חום בלתי נסבל בקיץ וקיפאון בחורף. ב 10.1.52 קיבלו שיכון בגדרה.
זו פעם ראשונה שראיתי את תעודת העולה של הוריו (סבא וסבתא שלי) עם התמונות הראשונות שלהם.

מעברת ראש העין

נ.ב

זאת כדי להודות לאיש מיוחד, בני אשר, ששם את יעודו בלהנציח את התקופה שקצת דיפדפו עליה בדפי ההסטוריה, תקופת המעברות. בני הקים עמותה מיוחדת שדואגת להנציח את הסיפורים של אותם אלה שחוו אותם, הדור של ההורים שלנו, דור שהולך ונעלם.
בזכות בני יו"ר עמותת המעברות מעקירה לתקומה, יש לי תעוד של אבא על העלייה, השנים הראשונות בארץ שלו ושל משפחתו, משפחתי שלי.
תודה בשם כל המשפחה

תקציר מתוך   "זרקור מידע – ראש-העין (15)"

ראש-העין– ממחנה עולים לעיר ושימור המורשת

יסכה רווה ואבי ששון*

במהלך המבצע החשאי הגדול "על כנפי נשרים", עלו לארץ במטוסים בשנים 1949, 1950, כחמישים אלף עולים מתימן. העולים הועברו משדה התעופה לוד למחנות מעבר שונים ברחבי המדינה הצעירה.כך, בשבועות אחדים, הוכשר גם בסיס חיל האוויר הבריטי הנטוש "ראסאל-עין"לקליטת העולים מתימן.קיומן של תשתיות פיזיות בסיסיות במקום זה, כמו מערכות חשמל, מים ודרכים, וכן קיומם של מבנים רבים הבנויים סיליקט היו חלק מהסיבות להקמתו של מחנה מעבר לעולים באזור זה.

בשבועות אחדים הוקם כאן מחנה אוהלים גדול למגורי העולים. בחלק מהמבנים הבריטיים הנטושים נפתחו  מוסדות ציבוריים, כגון: מטבחים, מחסני ציוד, מרפאות, ביתחולים, משרדים, חדרי מגורים לצוות העובדים במחנה ועוד. כל זאת כדי לתת מענה מהיר וסביר לצרכים הרבים של אלפי העולים שנקלטו כאן. מלבד באוהלים, שוכנו חלק מהמשפחות במבני המגורים הבריטיים,  לעתים משפחות מספר במבנה אחד.

בעידודם ובהכוונתם של הגורמים המיישבים, עזבו רבים מן העולים את מחנה ראש-העין כדי למצוא עתיד טוב יותר בהתיישבות קבע באזורים שונים בארץ.

במהלך כל תקופת קיומו של מחנה העולים (1951-1949), הייתה הסוכנות היהודית הגורם המרכזי שטיפל בכל ענייני העולים. בשנת 1951,הוחלטלהקים בראש-העיןיישוב קבע. בעקבות החלטה זו, נסגר מחנה העולים. מעתה עברה האחריות לטיפול בעולים ולניהול היישוב הצעיר לידי נציגי משרדי הממשלה השונים ולידי המנהיגות המקומית שהלכה והתהוותה. בשנת 1955, נערכו הבחירות הרשמיות למועצה המקומית הראשונה –אירוע שנחשב צעד חשוב לקראת עצמאותו של היישוב.

ביישוב הקבע נבנו בתים קטנים מאוד, לרוב נבנו הבתים כשתי יחידות,בנות 24 מ"ר כל אחת,שלהן קיר משותף. היחידות נבנו על מגרשים גדולים (1,500-750 מ"ר). כוונת המתכננים הייתה שהמגרש הגדול ישמש כמשק עזר, ושהיישוב יישא אופי כפרילמחצה, מעין עיירה כפרית. הרעיון לא עלה יפה, בין היתר משום שהעולים כלל לא היו חקלאים בתימן. בחלוף עשורים אחדים, נמצא למגרשים גדולים אלה ייעוד, כאשר בנים ונכדים בנו בתיהם מאחורי בתי הוריהם. הבתים הקטנים הורחבו אף הם טיפין-טיפין, חדר אחר חדר, בהתאם לצרכים הגדלים ולאפשרויות הכלכליות (אשר לרוב לא גדלו באותו קצב). במשך כארבעים שנה (עד לראשית שנות התשעים),

*יסכה רוה – ילידת ראש-העין ותושבת המקום, מורת דרך ופעילה בתחום המורשת בעיר ופיתוח התיירות בה.

ד"ר אבי ששון – מרצה בכיר במכללה האקדמית באשקלון, ערך סקר אתרים היסטוריים לשימור בראש-העין.

תקציר מתוך   "זרקור מידע – ראש-העין (15)"

ראש-העין– ממחנה עולים לעיר ושימור המורשת

יסכה רווה ואבי ששון*

במהלך המבצע החשאי הגדול "על כנפי נשרים", עלו לארץ במטוסים בשנים 1949, 1950, כחמישים אלף עולים מתימן. העולים הועברו משדה התעופה לוד למחנות מעבר שונים ברחבי המדינה הצעירה.כך, בשבועות אחדים, הוכשר גם בסיס חיל האוויר הבריטי הנטוש "ראסאל-עין"לקליטת העולים מתימן.קיומן של תשתיות פיזיות בסיסיות במקום זה, כמו מערכות חשמל, מים ודרכים, וכן קיומם של מבנים רבים הבנויים סיליקט היו חלק מהסיבות להקמתו של מחנה מעבר לעולים באזור זה.

בשבועות אחדים הוקם כאן מחנה אוהלים גדול למגורי העולים. בחלק מהמבנים הבריטיים הנטושים נפתחו  מוסדות ציבוריים, כגון: מטבחים, מחסני ציוד, מרפאות, ביתחולים, משרדים, חדרי מגורים לצוות העובדים במחנה ועוד. כל זאת כדי לתת מענה מהיר וסביר לצרכים הרבים של אלפי העולים שנקלטו כאן. מלבד באוהלים, שוכנו חלק מהמשפחות במבני המגורים הבריטיים,  לעתים משפחות מספר במבנה אחד.

בעידודם ובהכוונתם של הגורמים המיישבים, עזבו רבים מן העולים את מחנה ראש-העין כדי למצוא עתיד טוב יותר בהתיישבות קבע באזורים שונים בארץ.

במהלך כל תקופת קיומו של מחנה העולים (1951-1949), הייתה הסוכנות היהודית הגורם המרכזי שטיפל בכל ענייני העולים. בשנת 1951,הוחלטלהקים בראש-העיןיישוב קבע. בעקבות החלטה זו, נסגר מחנה העולים. מעתה עברה האחריות לטיפול בעולים ולניהול היישוב הצעיר לידי נציגי משרדי הממשלה השונים ולידי המנהיגות המקומית שהלכה והתהוותה. בשנת 1955, נערכו הבחירות הרשמיות למועצה המקומית הראשונה –אירוע שנחשב צעד חשוב לקראת עצמאותו של היישוב.

ביישוב הקבע נבנו בתים קטנים מאוד, לרוב נבנו הבתים כשתי יחידות,בנות 24 מ"ר כל אחת,שלהן קיר משותף. היחידות נבנו על מגרשים גדולים (1,500-750 מ"ר). כוונת המתכננים הייתה שהמגרש הגדול ישמש כמשק עזר, ושהיישוב יישא אופי כפרילמחצה, מעין עיירה כפרית. הרעיון לא עלה יפה, בין היתר משום שהעולים כלל לא היו חקלאים בתימן. בחלוף עשורים אחדים, נמצא למגרשים גדולים אלה ייעוד, כאשר בנים ונכדים בנו בתיהם מאחורי בתי הוריהם. הבתים הקטנים הורחבו אף הם טיפין-טיפין, חדר אחר חדר, בהתאם לצרכים הגדלים ולאפשרויות הכלכליות (אשר לרוב לא גדלו באותו קצב). במשך כארבעים שנה (עד לראשית שנות התשעים),

*יסכה רוה – ילידת ראש-העין ותושבת המקום, מורת דרך ופעילה בתחום המורשת בעיר ופיתוח התיירות בה.

ד"ר אבי ששון – מרצה בכיר במכללה האקדמית באשקלון, ערך סקר אתרים היסטוריים לשימור בראש-העין.

מעברת ראש-העין,צילום ,דוויד אלדן 1950-מתוך : אוסף התמונות הלאומי

*יסכה רוה – ילידת ראש-העין ותושבת המקום, מורת דרך ופעילה בתחום המורשת בעיר ופיתוח התיירות בה.

ד"ר אבי ששון – מרצה בכיר במכללה האקדמית באשקלון, ערך סקר אתרים היסטוריים לשימור בראש-העין.