תל ירוחם
שם עברי:
שם ערבי:
קרדיט:
תל ירוחם
תל ירוחם – צורפה לירוחם בשנת 1952. |
היישוב היהודי בירוחם החל בד' בשבט ה'תשי"א (1951), כאשר אמנון זעיר (רודי קליינר) מקיבוץ גן שמואל הקים במקום מעברה לעולים מרומניה שכונתה תל ירוחם ואחר כך כפר ירוחם. ההקמה נעשתה ביזמת הסוכנות ולא הממשלה. לאחר שנה החליף שלמה תמיר מקיבוץ תל יוסף את זעיר כמנהל המעברה (הכינוי הרשמי היה המדריך למעברה). ב-1953 כתב תמיר למוסדות כי "את תל ירוחם יש לבנות או לחסל. אין לקיים יישוב נפל. אין אבא ליישוב הזה… לסדר פה ענפי חקלאות ומלאכה. לאפשר ליישוב קיום עצמאי ללא תלות יומיומית בבאר שבע במצרכים חיוניים". בעקבות כך הוקמו ביישוב מפעל לקרח וספרייה. שש שנים לאחר הקמתו הצטרפו עולים ממרוקו, פרס והודו (בעיקר מקהילת בני ישראל) שיצרו יחד עם יוצאי רומניה יישוב מגוון. המעברה נבנתה בקרבת "כביש הנפט" בין מעלה עקרבים לבאר שבע, ב"רמת הנגב". בראש היישוב עמד פנחס מענית, ממייסדי נהלל, שעבר למקום עם משפחתו. המעברה הוקמה באזור בו נדדו הבדואים ממטה אל-עזאזמה, אשר חלק מתושביו גרים כיום ברכמה, כפר לא מוכר אשר נמצא באזור ירוחם.
ב-1959 פורקה המעברה, ובמקומה הוקם יישוב קבע שהוכרז כמועצה מקומית. כראש המועצה המשיך לשמש מענית. בשנת 1962, כאשר ביישוב התגוררו כ-1700 תושבים, שונה שם היישוב ל"ירוחם". כעבור שנתיים הוקמה ביישוב מעברה נוספת, ונוספו כמעט 3000 תושבים.
מפת אזור באר שבע – ירוחם, עם סימון האזור הבנוי ב'כפר ירוחם', 1958 (באנגלית), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית