סעד – תקומה
שם עברי:
שם ערבי:
קרדיט:
סעד – תקומה
הקמת המעברה: העולים הובלו על גבי משאית והגיעו אל המעברה באישון לילה. מעברה שתושב, עולים מכורדיסטאן, דרומית תקומה, מעבר לכביש, על הגבעה השולטת "יזרעם". השם הרשמי של המעברה היה: "מעברת סעד-תקומה", אך כולם קראו לו בקיצור: "מעברת תקומה"". הרעיון היה שבבוא היום יוקם שם מושב חקלאי עבורם.
במעברה גרו כעשרים משפחות וכחמישים ילדים. במעברה גרו כעשרים משפחות וכחמישים ילדים.
פירוק המעברה: הרעיון הראשוני של המעברה היה הקמת ישוב חקלאי והוא לא יצא אל הפועל מהסיבה שהמרחק והבדידות שחשו התושבים. מעברת סעד-תקומה התפרקה לאחר שמונה חודשים, בעונת החורף תשי"ב, ראשית שנת 52. לאחר הפירוק העולים התפזרו ברחבי הארץ. קבוצה של כמה משפחות הגיעה לקריית מלאכי וכעבור זמן קצר היו ממייסדי מושב רווחה שבמועצה האזורית שפיר. משפחות אחרות התפזרו לחבל "התענכים" שבעמק יזרעאל, למושב מנוחה, לירושלים ולמקומות אחרים. שני ספרי התורה אשר היו בבית הכנסת במעברה נמצאים כיום בבית הכנסת של הרב יצחק מנחם זצ"ל בירושלים. במקום שהייתה המעברה הוקמה בשנת תשי"ד 1954 חוות "יזרעם", שתוצרתה כיום גידול מינים שונים של בצלים ופקעות. יאה וראוי להציב שלט בכניסה לחווה אשר יספר על מעברת סעד-תקומה.