שם עברי: 

שם ערבי:

קרדיט:

מעברת בת-ים

מעברת בת ים

שחם מירי שיתף / שיתפה קישור .

-4.7 05:

מה בנוגע לכתיבה ולדייקנות על המפגעים? כידוע, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה פתוחה, ערכם בנכתבים על ידי מתנדבים. אני אוהב אותך, אני לא אוהב אותך היום, אני לא יודע את זה. הו הויקיפדיה של המעברה אין זכר לאלה,. <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> <br> – כל כך פשוט ליוויפדיה, צריך לדעת איך עושים את זה. אולי לשכור מישהו – אם יהיה תקציב – אם למישהו יש קשרים עם מירי רגב, זה יכול להיות פרויקט יפה של משרד התרבות. בכל אופן, זו ההזדמנות. מצרף את קישור לערך הויקיפדיה על מעברת בת  ים כדי שיראה כמה שזה דל בני Asher

מעברת בת-ים  היא שיכון עולים שהוקם ליד העיר  בת-ים  וחדל להתקיים בשנת  1953 . בשיא צפיפותה הכילה  המעברה  כ -3000 משפחות שחיו ב אוהלים  ובהמשך ב צריפונים . 3 יה לאחר סגירתה הוכרז על הקמת מעברה

היסטוריה [ עריכת קוד מקור  | עריכה ]

עובדות במעברת בת ים ואמרו על ידי עיתון "בת בת ים" בקשים, צפופים ועניים יחסית. יתר על כך, העיתון הוסיף ותיאר את המעברה כמקום מצחין ולא היגייני שמצבו התחזוקתי ירוד [2] . אף על פי כן, לתושבי המערב, פרנסה ואלו, המסעדה למערב.

בשנת  1951 , זמן מה לאחר הקמתה, נוצר מחסור בידיים עובדות בעיר בת-ים. בית כנסת, חוויה, חוויות. באותה תקופה החלה הקמת בתי חרושת נוספים באזור התעשייה של העיר , אשר הגדילה אף יותר את הדרישה לידיים עובדות [3] . הקמת מעברה זו גררה תגובות מעורבות מצדדים בת ים [4] . עודדה זו, נאמר כי אוכלוסיית בת-ים (כולל אלה שעוד חיו במעברה) הגיעה ל -8500 נפשות ונאמר כי יש לצפי ל -14,000 איש בסוף שנת 1951. [3]

בשנת  1952  פתחו יושבי המעברה במחאה על מצבם הקשה ועל כך שהסוכנות היהודית והמועצה מותירות אותם באוהלים  ובפחונים , ולא מספקת להם שיכונים וצריפונים כפי שהובטח להם. הפגנה אשר נערכה אל מול בניין מימי 1952 התמקדה בנושא זה [2] . הסוכנות הייתה להעביר החלטת את יושבי המעברה ל של Burton ראשון לציון , שם הם יוכלו לקבל שיפור בתנאי החיים לפי דרישתם . לאחר קבלת קבלת פתחו יושבי המעבדה בברה -1 באוגוסט להוצאת שממשכה 48 שעות כאות מחאה [5] . לאחר מכן, בשנת 1953, הועבר חלק מיושבי מעברה לשיכונים קבע בבת-ים. ב  1956  הוקמה בבת ים מעברה לקפה 2000 משפחות ממצרים [1]  ובשנת  1958  הגיעה אוכלוסיית העיר והמעברה לכ -30,000 איש [6] .

סוף המעברה [ עריכת קוד מקור  | עריכה ]

המעברה החדשה התקיימה עד שנות השמונים כאשר ב -1980 נותרו בה רק 115 משפחות. עיריית בת-ים תכננה לפנות 70 משפחות מהמעברה עד סוף  1980 . מעברת בת-ים היתה אחת המעברות האחרונות שחוסלה סופי [7] .

הערות שוליים [ עריכת קוד מקור  | עריכה ]

  1. המפקר מעלה אל: 0 1.1  מחבר לא ידוע, "מעברה למען עולי מצרים תוקם בבת ים",  הצפת, 12.12.1956, עמוד 4
  2. מפיק מעלה: 0 2.1  שלמה סמוכה, "האמת עלברה",  קול בת ים, אוגוסט 1952, עמוד 10
  3. מפיק מעלה: 0 3.1  מחבר לא ידוע, "בת ים דורשת עוד מעברה",  דבר, 1951/08/04, עמוד 4
  4. קפוץ מעלה ^ מחבר לא ידוע, "האם דרושה מעברה נוספת בבת ים",  בת ים, יוני-יולי 1952, עמוד 15
  5. קפבוק מעלה ^ מחבר לא ידוע ", תושבים מעברת בת ים מסרבים לעבור לראשל"צ,"  , 1.8.1952, עמוד 8
  6. קפוץ מעלה ^ מחבר לא ידוע, "בת ים מתקרבת לשלוש רבבות", בשמה  בת ים, עמוד 10
  1. קפוץ מעלה ^  איטו אבירם ",  מעריב, ינואר 24, 1979,

עדויות

[maabara_testimony]

מאמרים

[maabara_posts]