מעברה:
ארץ מוצא:
שנת עליה:
סיבת עליה:
גיל עליה:
תאריך הראיון:
זכרונות מהמעברה:
אבא ואמא חוו את החיים במעברה כטראומה, אבל "זו מדינה שלנו". בלוב היו להם חיי עושר. במעברה גרנו באוהל, פחון ומבנה בריטי. בשבות עם היינו זוג הורים עם 6 ילדים – כולנו באוהל אחד. שכנים שחיו איתנו במעברה: פריז'ה זוארץ, משפחות עמרם (מלוב), מסיקה, תשובה וברנס. שפת הדיבור היתה ערבית ואיטלקית.לאחר שעזבנו את המעברה לא נשאר קשר עם המשפחות האלה.
היתה רצפת בטון, נבנה מקלחון אבל לא היה חשמל.
היה אוטובוס ומוניות. מכביש נסעו לשוק. במעברה היתה מרפאה, שחלק מהאנשים קראו לה בית חולים. במרפאה עשו לי שטיפת קיבה. חלקו קרח בעגלה עם סוס ולפעמים חמור, צלצול פעמון "הודיע" על העגלה הקרבה.
אבא עבד כקצב (בבית המטבחיים ברעננה. בהתחלה יום בשבוע ומאוחר יותר העסיקו אותו יותר ימים), ואח"כ עבד ב"המשקם" שהיו עבודות דחק. אמא דאגה לילדים ולמשפחה.
מוסדות החינוך בהם הייתי במעברה היו גן ילדים ובי"ס יסודי (בית ספר "ישורון" בפרדסיה עם הרבה תימנים).בכיתה א' לקחו קבוצת ילדים ואני ביניהם ועשו לנו טיפול לגזזת. זכורים לי המורים: מורה סאסי, מורה צ'יצו (סלהוב) שעבר לאוניברסיטת ירושלים. אני זוכר הצגה של פורים ששיחקתי בה בתפקיד של המן הרשע. בהתחלה אהבתי את כל מקצועות הלימוד, אבל כשעברתי ל"סלע" זה קצת התרופף (ולא בגללי דווקא).
בשעות הפנאי היינו בבית הכנסת. קולנוע היה במחנה ו'. הילדים שיחקו בעגלות שהרכיבו להן גלגלים – ירדו במורד מהקיוסק של כהן.
בחיי המעברה היתה השפלה מסוימת.
אחרי החיים במעברה עברנו לשיכון סלע בנתניה (54 מ"ר, שמונה נפשות).
לפני 15 שנים חשבתי לערוך תוכנית "חיים שכאלה" לאח הגדול שלי, אבל זה לא יצא אל הפועל.
נקודות חשובות לציון:
אבא לימד אותי ואת אחיי לכבד כל אדם.
חשוב לרכוש השכלה ולתרום לחברה ולמדינה.
הערות נוספות על המשפחה:
האח הגדול שלי עלה לארץ ב- 1946 במסגרת עליית הנוער. הוא עבד עם אבא בעבודות דחק כמו סלילת כבישים.
אבא ניסה לעלות עם שני ארגזי זהב. הוא מסר אותם בטריפולי, אבל הם לא הגיעו לארץ.
האח הגדול משמש מנהל מחלקת דיור לעולה בסוכנות וכן יו"ר ועד העובדים.
האח השני היה קצין בצבא וכיום סמנכ"ל בקופ"ח לאומית .
האח השלישי מנהל אזור בבינוי של צה"ל.
אני שימשתי 25 שנים כמנהל סניף דואר בסמילנסקי, נתניה.
כל ילדיי שירתו בצבא.
הבת הבכורה – בת 43 – מנהלת מרפאת שיניים.
הבן הוא רב. יש לו 5 ילדים, למד באוניברסיטת בן גוריון מנהל ובנקאות וחזר בתשובה.
הבת סיימה לימודי קרימינולוגיה באשקלון. נשואה למנהל מכירות + שניים.
שגיא בעל תואר שני בחינוך – מנהל מתנ"ס דורה.
עדי – בוגר לימודי חשמל, עובד בחברת אחזקה.
היה לי בן דוד שקראו לו שלום ארביב והוא היה מספר הסיפורים של המשפחה.
בשכון "סלע" גדלו איתי ילדים מוצלחים שהגיעו לגדולות בבגרותם. גדלנו יחד 28 חברים ונשארנו קבוצה מגובשת, הכנו יחד צילומים, הסרטנו לעיתים.
המראיין: בני אשר
תאריך הריאיון: 23.7.2019
הביאה לדפוס וערכה: ניצה חזקיהו