מעברה:
ארץ מוצא:
שנת עליה:
סיבת עליה:
גיל עליה:
תאריך הראיון:
זכרונות מהמעברה:
החיים בחו"ל
נולדתי בעיירה בשם ווישקוב בפולין, כילד שני במשפחה אחרי אחותי הבכורה, שרה. משפחתי גורשה מפולין בימי מלחמת העולם השנייה. היינו פרטיזנים עד שהגענו לרוסיה לעיר ששמה ניזני-טגיל. אמא נפטרה ברוסיה, ואבא גויס לצבא האדום. אני נלקחתי לבית יתומים אחד ואחותי נשלחה לבית יתומים אחר. לאחר המלחמה אבא אסף אותנו מבתי היתומים ונסענו לפולין. הגענו לעיר דזרזוניוב (על ידי וורוצלאב) אשר בשלזיה התחתונה. אבי התחתן עם אישה שנייה בשם הניה, לה היתה בת בשם גילה.
במעברה
החוויה של אבא מתרכזת בריסוס אבקה לבנה (די די טי) לחיטוי.
אמא לא ידעה לקרוא ולכתוב. היה לה קשה.
גרנו באוהל – 5 נפשות, ומאוחר יותר בצריף עץ עם רצפת בטון. לא למדתי בבי"ס אלא באולפן. דיברנו בבית אידיש ופולנית. היה מתח בין פולנים לרומנים. אבא עסק בסלילת כבישים , הניה עבדה במטבח ובניקיון. כל התשתיות היו מחוץ למגורים – מים, שירותים, מקלחת. קנינו נפט וקרח עם תלושים. קופת חולים היתה בצריף. אני עזרתי בפרנסה ובשעת הפנאי שיחקתי כדורגל והייתי בנוער העובד. הי גם מועדון וקולנוע.
אני חושב על המעברה בשמחה (יותר גדולה מהיום). נשאר לי חבר אחד – שמעון וינקר, שהוא קצין בצבא.
**********
מהמעברה עברנו לפרדס חנה (בשנת 1952) ועד היום אני חי בה, גמלאי, נשוי ואב לארבעה. בשנת 1956 התגייסתי לצבא והשתחררתי בשנת 1959. עבדתי במפעל ת.ע.ל בקיבוץ משמרות כמלגזן עד לשנת 2001, אז נסגר המפעל.
בשנת 1964 הגיש אבי ז"ל תביעת פיצויים מהגרמנים ובעקבותיה קיבל אבי פיצויים חד פעמיים עבור כל המשפחה.
לטופס הריאיון צורף דף קורות חיים שהפרטים שבו שולבו בריאיון.
הדפיה וערכה: ניצה חזקיהו