מעברה:
ארץ מוצא:
שנת עליה:
סיבת עליה:
גיל עליה:
תאריך הראיון:
זכרונות מהמעברה:
לא זוכר את החיים בחו"ל, מלבד את מטעי התמרים.
במעברת פרדס חנה היינו חצי שנה. גרנו באוהל גדול, היינו עשר משפחות, כל שתי משפחות באוהל. אבא הגיע למעברה כשהוא חזן, שוחט ומוהל. האבא היה קורא בבית כנסת. הביקור בבית הכנסת היה סוג של בילוי. אבא לקח אותי לישיבות אבל ברחתי. אבא היה גם ירקן, קנה ירקות במושבים. עבד גם בעבודת דחק, בעיקר בפרדסים. כל משפחה קיבלה לעקור עץ בשביל הבנייה. גם האחים והאחיות עבדן בקטיף.
תשתיות ביחידת דיור: לא היו תשתיות בדיור, הכול היה בחוץ, משותף. ביום שישי חיממו דוד (בתחילה על עצים).
תשתיות ציבוריות לא היו עד שהגעתי לגיל 10. אחרינו הגיעו הבולגרים והעיראקים (האחרונים היו בעיקר עובדי בנקים ומס הכנסה).
חלוקת קרח: מישהו (שהגיע אחרי השואה) הקים מפעל לקרח והחלוקה היתה בתחילה בחמורים ואח"כ עם סוסים.
לא הייתי בבית ספר כי לא היו מוסדות חינוך במעברה. הגעתי לבי"ס "כנות", אף על פי שהגעתי חסר ידע, אבל לא התקבלתי לפנימייה. התקבלתי לבי"ס כי הייתי מדריך. היה קשה להגיע כל יום. כשהתקבלתי להדרכה נשלחתי לוינגייט לקורס של 21 יום. תקופה יפה – היו שלוש ארוחות ביום! כשחזרתי ליבנה הדרכתי ילדים וכן קבוצת כדורגל. כילד כתבתי ספר ונתתי אותו לאשת המנהל.
נשלחתי לירושלים לבחינות התאמה ומצאו שאני יכול להיות נגר.
שעות פנאי: גולות, טיפוס על עצים,
ביבנה גרנו חודשיים, קרוב משפחה השתלט על מבנה נטוש, ללא מים וחשמל. אבא ואמא היו בחדר אחד ובחדר האחר היו שבעה ילדים (כמה ילדים בכל מיטה).
שירותי בריאות: זוכר (בפרדס חנה) היטב טיפול מונע בעיניים שגרם לי כאבי תופת.
שפות דיבור היו ערבית מדוברת אלג'יראית (אבא ידע גם צרפתית ועברית).
שלוש נקודות לציון:
תקופה יפה, מאתגרת ומאוד מעניינת. משפחתי השתלבה בארץ בצורה יפה מאוד ואין לנו טענות על קיפוח. ילדות מאושרת, מלבד הרעב.
בית הספר של החיים זה הרחוב, ההקשבה והתנועה. הצבא הוא אחד המקומות שמשלב אותך עם החברה.
כיום אני תושב רחובות, נשוי +שני ילדים ושבעה נכדים. הייתי בעל מוסך – התחלתי אצל "יצחק + יצחק כהן" ומשם עברתי לבני ברק אצל קינסלר, יו"ר ארגון המוסכים. בצבא הגעתי לבית נבאללה והייתי מפקד סדנה – סמ"ר.
מראיין: בני אשר בתאריך 13.1.2019
ערכה והדפיסה: ניצה חזקיהו