מעברה:
ארץ מוצא:
שנת עליה:
סיבת עליה:
גיל עליה:
תאריך הראיון:
זכרונות מהמעברה:
מחו"ל אני זוכרת את הבית של סבא ואת המחנה בו אבא אימן באגרוף. גרנו בשיכונים הדומים לאלה שבישראל.
אבא אימן (עוד בשנת 1941) את אלוף העולם מרסל סרדה. היו לו קשרים עם הצרפתים.
אבא היה אלוף העולם בבאגרוף במשקל בינוני ב-1937.
אבא אימן את הצעירים ב"מלאח" באגרוף, אך למעשה זה היה קרב מגע להגנה.
אבא התחתן ב-1942 עם בחורה ממשפחת אבו חצירה. אבי הכלה אמר לו: או הבת או אגרוף, לכן אבא עזב את האגרוף ועבר לאמן ולעסות. ב-1948 אחרי שעבר ניתוח אולקוס עזב את המועדון, עשו ערב לכבודו והוא התחיל לעבוד בדוכן הגרלות. היה לי דוד, אח של אבא, שהיה עמיל מכס במרוקו. (כשהגיע לארץ עבד בעבודת דחק בקריית שמונה). היו לאבא עוד 2 אחים ואחות. כשהאמריקאים הגיעו למרוקו אבא אימן את החיילים האמריקאים.
עלייה
אחרי חודשיים בשער עלייה עברנו לאוהל בקריית נחום {קרית בנימין}. גרנו במעברה שש שנים (1954-1960). היינו חמש נפשות במעברה.
זוכרת את אבא חווה את המעברה באופן קשה מאוד. חי מהסעד, חווה אי הצלחה להקים מועדוני ספורט לצעירים. אמא הצליחה לעשות "יש מאין", זרמה עם המצב. אמא עבדה בטיפול בתינוקות ועבודות מזדמנות.
אני זוכרת את השכנים: מימון עובדיה (ממרוקו), שמואל זומר (מרומניה), משפחת בן זריאם (ממרוקו) יולנדה (מטריפולי), רחל טמסוט (מרוקו), בן הרוש (מרוקו), בן אבו (מרוקו).
בבית דיברו ערבית ומעט צרפתית. שעות הפנאי של ההורים עברו בשתיית תה עם עוגיות, מפגשים חברתיים, קלפי "רונדה", היה גם בית קפה (של העיראקים). אבא הכיר אנשים מחיפה. לפני כמה שנים איתרתי את שמואל זומר מהמעברה, הוא חי בקריית מוצקין.
תשתיות במעברה – חלוקת קרח באוטו שהגיע למעברה, מקלחת, שירותים ומים מחוץ למגורים. יותר מאוחר הוכנס ברז ועשו ממנו מטבחון. לא היה חשמל. היה צריף של מרפאה.
שעות פנאי – משחקי שכונה – חבל, קלאס, חמש אבנים, מחבואים, היה מעין מגרש משחקים. בקיץ היתה קייטנה בחורשת האקליפטוסים של עיר גנים. מכפר אתא לקחו את הבנות לקייטנה של "בית יעקב".
בי"ס – במעברה הלכתי לגן ילדים ולבית ספר יסודי סוקולוב בעיר גנים. זוכרת את המורה זכאי בכיתות ב'-ג', ואת המורה שולמית (כיתה ד '), המנהל – שטיינברג. השיעורים שאהבתי היו חשבון, עברית, גיאוגרפיה ומולדת. ההליכה מהבית לבי"ס היתה לעיתים קשה – בבוץ, בחום.
דמויות שהיו משמעותיות וזכורות מהמעברה – פרופ' יוסי יונה שנולד במעברה, שמואל זומר גרוס (כיום מקריית מוצקין) ואריה ורבקה שמש מפתח תקווה.
אחרי תקופת המעברה עברנו למגורי קבע בקריית בנימין (הייתי בכיתה ז' כשהגענו).
שלוש נקודות חשובות לציון:
נשארו לי זיכרונות ילדות טובים מאוד מתקופת המעברה.
היתה תחושת החמצה שאבא לא הצליח להקים מועדוני ספורט. ובכל זאת לא היתה לו מרירות, היה לו חוש הומור.
לא מאמינה לאן הגעתי מן המעברה – צמצמתי פערים!
אירועים מיוחדים שאני זוכרת:
מרינו מריני – זמר מפורסם מאיטליה בשנות השישים הוא קרוב משפחה של אבא. הוא הגיע לקולנוע "ארמון" בחיפה ואבא לקח אותנו להופעה.
אבא קיבל את מנחם בגין במעברה.
אבא אירגן את הצעידה מקריית נחום {קרית בנימין} לוואדי סאליב.
אבא נפטר בשנת 1973 בן 59. היה מאושר שהבנות שלו לומדות בארץ.
כיום אני תושבת ראשון לציון, נשואה + 3 ילדים ושלושה נכדים. במקצועי אני אחות פסיכיאטרית, כיום גמלאית.
המראיין: בני אשר
תאריך הריאיון: 10.12.2018
ערכה והדפיסה: ניצה חזקיהו