ריאיון עם יוסף דגן

זוכר את אבא ואמא שמחים להגיע לארץ ישראל.

גרנו במעברת צמח שנה וחצי באוהל וצריף עץ. הגענו שבע נפשות ועוד ילד נוסף מאוחר יותר. שפות הדיבור היו: עברית, ערבית וצרפתית. אבא עבד בעבודה מזדמנת בנגרות בקיבוץ צמח ואמא מכרה דגים. בעבודתו אבא בנה ספסלים לתיאטרון בצמח.

למדתי במעברה עד כיתה ו'. אהבתי ללמוד אנגלית.

תשתיות – שירותים מחוץ למגורים, היה אוטובוס. טרקטור הביא נפט וחצאי בלוקים של קרח. מרפאה היתה בצריף.

לא היו שעות פנאי. היה בית כנסת.

אחרי תקופת המעברה עברנו למושב יבניאל למגורי קבע.

שתי נקודות לציון:

היתה ילדות מאושרת.

כשאני חושב על המעברה אני מרגיש תחושת גאווה.

הטופס מולא באופן אישי על ידי מוסר העדות, מר יוסף דגן.

הדפיסה וערכה: ניצה חזקיהו